על ידי גיא יונה » ש' אוקטובר 19, 2002 2:01 am
מנועי DC בנויים לרוב מסליל המלופף סביב עוגן, המסתובב בין מגנטים קבועים. הסליל הוא מוליך בעל התנגדות R, וכאשר הסליל מסתובב בתוך המנוע, מנגנון הקרוי "מחלף" (commutator) יוצר בליפופים זרם חילופין. כאשר זרם חילופין עובר דרך ליפולים כאלו, שהם למעשה סליל השראה, מושרה עליהם מתח V=L di/dt
(פרופורציונלי לשינוי הזרם), כאשר L הוא קבוע ההשראות (Inductance). כלומר, בזמן שהמנוע מסתובב מושרה בתוכו מתח המנוגד בכיוונו למתח המסופק למנוע מבחוץ. מתח זה קרוי כא"מ מושרה נגדי, או back emf.
מתח זה אחראי לתופעה מעניינת וחשובה במנועים חשמליים (מי שמכניקה וחשמל תיכוניים זרים לו, יכול לדלג על קטע זה): ככל שמהירות הסיבוב של המנוע גוברת, תדירות השינוי של הזרם בסליל עולה, והמתח המושרה גדל. מאחר ומתח זה מוגד למתח המופעל על המנוע, ככל שהוא גדל, הוא נוטה להגביל את הזרם דרך ההתנגדות R. כאשר הזרם נופל, השדה הנוצר במנוע נחלש אף הוא, והמומנט הסיבובי קטן אף הוא. כלומר - ככל שמהירות המנוע גדלה, המומנט שלו קטן!
למידע נוסף כיצד משפיע הכא"מ המושרה על בקרת המנוע, ניתן לעיין במאמר "בקרת מנועי זרם ישר" שבחלק החומרה באתר זה. קריאה מהנה!
בברכה,
גיא יונה