HC11 או 12?

[עידן]

המורה שלנו אמר לנו שאנחנו חייבים להשתמש ב HC11 אבל ראיתי בפורום פה שאמרו ש ה 12 יותר טוב. אני חושב שזה כי הוא לא יודע לתכנת HC12 וגם לא אסמבלי... מה ההבדל בין 12 ל 11? תודה

[אינגר]

טוב.. אני מניח שבטח יהיו אנשים שיוכלו לענות על זה יותר טוב ממני כי לי אין נסיון עם הHC11.

אבל כאשר דיברתי עם אנשים שמשתמשים בHC11 הבנתי שסט הפקודות שהמעבד נותן הוא הרבה הרבה יותר מצומצם, מה שהופך את התוכנות ליותר ארוכות ומסובכות. נוסף על כך לפי מה שזכור לי הHC11 במקור מגיע בתצורה מאוד בסיסית וצריך להוסיף לו כל מיני דברים כדי להתחיל לעבוד איתו.

חוצמזה לHC12 יש עוד כל מיני אופציות כמו Pulse Accumulators ויכול להיות שאפילו אופציות שנראות לי הרבה יותר טריוויאליות מזה.

בקיצור - נניח שעכשיו היית צריך לכתוב תוכנה גדולה עם ממשק למשתמש. היית משתמש בתכנות פרצדורלי? ברור שהיית משתמש בOOP. אז זה בערך ההבדל.

[אורח אורח]

עידן
כדאי שלפני שאתה כותב דברים על רמת ידעותיו של המורה שלך
כדאישתשאל אותו
למה אתם חיבים להשתמש ב11.

למיטב ידעתי גם ל HC11 וגם לHC12 יש מהדר לשפת C
אם אתם משתמשים בשפת C אינני רואה בסיס לדבריך.

בכל מקרה אינני מבין מדוע קל לך יותר להעלות השערות באינטרנט
מאשר לשאול ישירות את המורה שלך.

[השחר העולה]

ראשית לפני שאתה מציע לו לתכנת ב C תרענן את הידע שלך במיקרו קונטרולרים, לפחות ב HC11 ו HC12.
שפת C תעבוד על HC11 הרבה יותר לאט וגרוע מאשר על HC12, זה לא רק המהירות, זה גם שבממוצע לוקח ל HC12 להשלים סט פקודות במהירות קצת יותר גבוהה מפי 2 מאשר HC11, אז בכלל תכנות בשפת C יהיה רע.

[אורח]

אז איך אתה מציע לתכנת?

[השחר העולה]

רגע..... הודעה הבאה

[השחר העולה]

כאשר מדובר במקרו בקרים של מוטורולה, מפותחים וחזקים, אני מציע לתכנת כמו שאני - באסמבלי של מוטורולה. שפה זו הינה מאד חזקה, וניתן להגיע ליעילות מקסימלית בעזרתה במיקרו בקר זה, ובכלל.
דבר זה מאד קריטי כאשר רוצים לעבוד עם ביטים בודדים כפי שמוכרחים במיקרו בקרים האלו. למעשה עבודה עם ביטים יכולה להיות יותר קלה באמבלי מאשר ב C.
-במפי

[אורח]

כאשר מדובר בפריקים של מחשב שיש להם ידעות גם באסמבלי וגם בC
ממליץ באסמבלי וגם לדעתי יותר קל

כאשר מדובר בתלמידים רגילים שמקבלים בקושי 3 שעה בשבוע רובטיקה-ולא ממשיכים לפסגות ממליץ בשפת C .

אני לא נתקלתי בבעיה שלא ניתן לפתור בשפת C

המהירות בשפת C מספיק טובה מעולם לא נתקלתי בבעיה של זמן אמת

[השחר העולה]

עם כל הכבוד, אתה כל כך טועה.
אני אישית כל כך לא קשור למחשבים וכל כך לא מעניין אותי תכנות סתמי של מחשב אלא אם יש לזה מטרה , כמו פתרון נומרי של בעיות פיזיקליות וכדומה.
אני אישית עובד עם תלמידים שלא עבדו על מחשב או מכירים C ועשו אפילו בקרת PID עם אסמבלי.
כמה שאני יודע, ב C לא ראיתי פקודה שמאפשרת או לא-מאפשרת פסיקות ואני יודע בוודאות שב C של HC12 ובטח של 11 לא קיימת כזו פקודה.
תלמידים שעושים 3 שעות רובוטיקה בשבוע והולכים לתחרות גם לא יגיעו לכלום. אי אפשר להשקיע 3 שעות שבועויות , גם עם C, ולהגיע לתוצאות.

תשמע, לך לאתר של עופר וייל, שיש אליו קישור מ"לינקים" באתר שלנו כאן, ושם יש דוגמא ל PID באסמבלי שזמן הביצוע שלו הוא 700 מיקרו שניות לעומת כזה שנעשה ב C, שלוקח לו 6 מילי שניות. הזמן בין PID אחד לשני הוא 8 מילי שניות, כך שיש איבוד אנקודרים ולכן איבוד רזולוציה אדיר כאשר התוכנית נעשית ב C ולא באסמבלי.
המאמר הזה שאני מדבר עליו נכתב ע"י מתכנת בכיר במוטורולה.
-במפי

[אורח אורח]

כניראה התכוונת לאתר של ישראל וויל

ראיתי שם הרבה מאמרים בנושא רובוטיקה
מה שם המאמר ?

[רוית אבוטבול]

מנדלוביץ' שלום

מאוד חשוב שתכתוב על איזה תכנית נעשתה ההשוואה .
איפה נמצא המאמר הזה.
מה זה PID

יש לנו רובוט של מכטרוניקס
עובד עם C

מהירות מקסימלית שלו 12 אינץ לשניה
ההפרש בין שני התכניות שכתבת הוא 0.0053 שניה

בזמן הזה הרובטו יכול לעשות בסך הכל0.13462 סנטמטר

אם תיקח בחשבון שמדובר במהירות מקסימלית בקו ישר והמהירות בפועל עם מטען
היא חצי

ההפרש פחות ממילימטר

מנדלוביץ מאוד חשוב שתכתוב איפה נמצא המאמר הזה מפני שיצאתי מתוך הנחה
שמדובר על השוואה של שני תכניות להפעלת רובוט ב11 עם אסמלי או עם C .
ועל תשכח לכתוב מה זה PID




ביי

[השחר העולה]

אם אתם לא ידעים מה זה PID ולא משתמשים בזה... זה לא כך משנה לכם, לא?
טוב נו. זה נמצא היכנשהו באתר של ישראל ווייל אך אינני זוכר היכן בדיוק. זה תחת HC12 מאמרים צריך להיות ואפשר להגיע לשם דרך אתרנו - בחלק של "לינקים".
PID היא שיטת בקרה מתקדמת לבקרת מהירות המנועים בעזרת האנקודרים.

הנה העובדות:
PID אמור לפעול ב HC12 כל 8 מילי שניות - 0.008
PID בפסיקה עם אנקודר!
זמן ביצוע לתוכנית באסמבלי לפי המאמר - 700 מיקרו שניות = 0.0007 שניות
זמן ביצוע לתוכנית ב- C לפי המאמר- 6 מילי שניות = 0.006 שניות

סדר גודל שלם!
כלומר, בכל זמן הניסעה של הרובוט, הוא יבזבז פי 10 יותר זמן על PID שנעשה ב- C מאשר PID שנכתב באסמבלי!!!

ההסבר הוא פשוט - C לא מגיע לאופטמיזציה של ניהול משאבי מערכת הבקר כפי שסמבלי מסוגל.
במיוחד כאשר מעשות פעולות באינטרפטים, פסיקות ,
אבן דרך חשובה היא שהפסיקה תהיה קצרה ככל שניתן! לכן עדיף לכתוב פסיקות כאלה אך ורק באסמבלי ולהמנע מ C לפחות במקרה של פסיקות, שכן אם לא, פעולת הרובוט השוטפת עלולה להיות יעילה הרבה פחות.
-במפי

[רוית אבוטבול]

היי מנדלוביץ

השאלה שלי הייתה כדי לקבוע אם החישוב שלי נכון.



אם אתה מוסיף את העובדה
PID אמור לפעול ב HC12 כל 8 מילי שניות - 0.008
איך זה משתלב בחישוב


השאלה שלי היא בעיקר לנתונים שהצגת של זמן ריצת תוכנית התיחסתי לזה כמו
תכנית ממוצעת ברובוט,ואם כך הדברים אתה רואה שההפרש המתבטא בדרך
של התקדמות הרובוט הוא פחות ממילימטר.

אני מסמכת על הנתונים שלך כאילו הרובוט צריך להריץ את התככנית הזאת
פעם אחת כדי לקבל החלטה או לשנות החלטה. החלטה שגויה כתוצאה ממיקום שגוי
של פחות ממילימטר לא משמעותית לדעתי.

מנדלוביץ שים לב שהרובוט ממשיך לנסוע בזמן שהוא מקבל החלוטות,והתוצאה הסופית של זמן הנסיעה לא מואט. מה שקורה שהוא נמצא במקום שונה כאשר הוא מקבל החלטה,ובשגיאה של פחות ממילימטר.

חשוב לי מאוד לקרוא את המאמר כדי לדעת אמ החישוב שלי מבוסס על נתונים מעשים.

[השחר העולה]

טוב אני רואה שאת לא יודעת מה PID עושה ולא משנה כמה הרובוט זז, גם לא משנה אם מילימטר, זה לא רלוונטי התזוזה או המרחק שהוא זז. רק השגיאה, במהירות (וכן בתאוצה ובדרך - השגיאה!)

הבעיה בתוכנית שב C היא שב 6 מילי שניות אין קריאות אנקודר ולכן המהירות המצויה שניתנת ל PID היא מאד שגויה. לעומת זאת באסמבלי, הפסיקה מסתיימת מהר ואיבוד האנקודרים הוא מאד מאד קטן יחסית.

זה רק משנה מה זמן הפסיקה, לא קשור בכלל למרחק ולחישוב הלא רלוונטי שעשית.
-במפי

[רוית אבוטבול]

מנדלביץ' גם הפעם לא הבנתי אותך
אמרתי לך שאני לא יודעת מה זה PID
ברובוט שלנו יש רק חישני מרחק לא יודעת גם מה זה אנקודר

לפי הקריאות של החישני מרחק אני קובעת לרובוט החלטות

האם אנקודר זה חישן מרחק שנותן החלטה למהירות? אם כן יכול להיות שאתה צודק

מנדלביץ אולי תשתדל בשבילי ותמצא את המאמר שממנו הוצאת את הנתונים
זה יעזור לי להבין אותך.



ביייי