יש עוד שיטה, מישהוא מכם הזכיר אותה, לסים לכל אצבע פוטנציומטר, ניסיתי,ף וזה עובד, וקל לבנות
הבעיה השיטה שלכם, כאשר הכפפה מתחילה לפעות, היא לא יודעת את מיקום האצבע, אלה רק את השינוי במיקום, כלאמר כל פעם צריך לאפס את הכפפה.
כצת יותר מפורט על מה שהסברתם, סמים פס, אם צבעים/חורים/כל דבר אחד, אבל רק פס אחד, ככה פחות אפשרויות לשגיעה ופחות חומרים דרושים
סמים 2 חיישנים ככה שאחד מהם ירגיש בשינוי לפני השיני
כשידוע איזה חיישן הרגיש את השינוי ראשון, אפשר לדעת את הכיוון
בגלל שהמרחק בין הצבעים/חורים/וכו' קבוע, בעזרת אחד החיישנים, לא משנה איזה מהם, אפשר לחשב כמה פולסים הפס עובר, ומכאן לדעת בכמה האצבע זזה
מה שנשאר זה למצא איך לקבוע נק' אפס, נראה לי הכי הגיוני זה מפסק בקצה אחד, וכל פעם שהוא נלחץ, הבקר ידע שהפס בקצה
מה שיהיה יותר בעייתי זה לבנות את הזרוע עצמה, בעיקר בתקציב של 0ש"ח פחות או יותר
עוד יותר בעייתי זה כשהתקציב "פחות" ולא "יותר"
מיכאל