תאורה פלוריצנטית

[תלמי אברמוביץ]

שלום חברים.
אולי משהוא מהחברים יודע

1.מה הספקטרטם של תאורה פלורצנטית.
2. מה הספקטרום של אור שמש בצל.
3. מה הספקטרום של תאורת שמש ישירה.
4. האם תאורה פלורצנטית יכולה לגרום לפוטו סינטזה.
5. האם תאורה פלורצנטית מתאימה לאקוריום.

תודה רבה
תלמי אברמוביץ

[השחר העולה]

אור שמש בצל או לא בצל... זה אותו ספקטרום רק יותר חלש (עוצמה נמוכה יותר)
והיא תכלול לך את כל התדרים שאתה יכול למצוא בעזרת כל מכשיר קיים.
למעשה, שנה שעברה, תכננו ניסוי למדידת האור והתדרים של השמש, אז אני יודע מנסיון שיש שם פשוט כל דבר שתחפש. גם בצל , רק , שוב עוצמה נמוכה יותר.

פוטוסינטזה נגרמת כהפיכת האנרגיה של פוטונים הפוגעים בתאי הצמח לאנרגיה כימית.
זה לא משנה מאיפה יצא הפוטון (פוטונים) - זה משנה אם הם פוגעים או לא בתאי הצמח.
אולי קיימת איזה אנרגיה מינימלית לפוטון על מנת שיוכל הצמח להשתמש באנרגיה שלו , ואז יש תדירות אור מינמלית.

תאורה פלורסנטית - תלוי בסוג הגז בתוך הנורה. לכל חומר ספטרום משלו (קשור למעברי אנרגיה סביב האטום ואני לא רוצה להכנס לזה בדיון כאן כי זה ארוך ) ולכן תקבל לפי דעתי איזה ספטרום צר יחסית, אבל זה שווה בדיקה.

אני לא רואה למה תאורה פלורסנטית לא מתאימה לאקווריום.... אקווריומים לא בררנים כשזה נוגע לאור. הם ידועים כחובבי אור... לא?

[shtroodel]

רק להוסיף שתאורה פלורסנטית לא תתן לך ספקטרום רציף אלא מספר תדירויות שונות ומוגדרות בהתאם להרכב הגזים.

[השחר העולה]

כן ... תיאורטית, יא חממצו.
בפועל יש תערובת גזים ויש מספר תדירויות עם <מריחה> סביבם ברוחב פס לא גדול אבל קיים. כמו כן ישנן תדירויות כתוצאה מאינטרקציות בין אטומי גז שונים (אם יש יותר מסוג אחד) יש גם תדרי רעש בספקטרום רחב (בעוצמה נמוכה).

[אמנון]

שלום
אם השאלה היא בקשר לאקוריום רגיל אז לא צריכה להיות בעיה עם תאורה רגילה , אבל לאקוריומי צימחיה יש נורות עם אורכי גל מסוימים .

אגב שחר צמחים אוהבים סוגי אור שונים בישביל פוטו סינטזה.

בכל מקרה בכל חנות חיות שמכבדת את עצמה אפשר לימצוא כל מיני נורות לצימחיה.
אבל עד היום (למיטב ידיעתי) הכי מומלץ לאקוורימי צימחיה זה מנורות מטל הילייד - שנתנות תאורה חזקה אם אורכי גל שטובים לצימחיה וכל זאת מבלי לחמם את המיים .


אמנון

האקווריום שלי
http://briefcase.walla.co.il/data/t/h/e/d/e/m/r/i/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/@/r/200405050004261400/200405050016502550/Aqwaryum1.avi

[השחר העולה]

נו בשביל זה אמרתי שאולי לצמחים יש איזה סף אנרגיה בשביל פוטוסינטזה. סוג אור שונה זה אומר רק אורך גל שונה שזה בדיוק תדר גל שונה שזה בדיוק אור שונה.

[תלמי אברמוביץ]

מדובר באקוריום רגיל עם פילטר פינתי.
אין צמחיה.

למה אני חושב שהתאורה חשובה
הדגים מפרישים אמוניה.
האמוניה נאכלת על ידי בקטריות הופכת לניטרטים
הניטרטים נאכלים על ידי סוג שני של בקטריות והופכים לנטראטים.

הנטראטים מתפרקים על ידי הירוקת שחיבת אור לגדול בעזרת הפוטו סינטזה.

מה שאני לא בטוח ולא מצאתי חומר באינטרנט אם כל אור ניראה טוב לכל סוג צמח
לפוטוסינטזה.

[אמנון]

תלמי שלום
כאשר המטרה היא לא אקווריום צימחיה , לא צריכה להיות בעיה עם סוג התאורה.
מה שכן , הטיפול באמוניה נעשה ע"י החרסים ששמים בפילטר (שמשמשים מצא לבקטריות) וכן ע"י החלפת שליש מים אחת לשבוע לערך. מומלץ להשתמש במים עם רמת PH וקשיות שתתאים לדגים שלך!
בכל מקרה , ניראה לי שכל השאלות האלו יקבלו תשובה הרבה יותר טובה בפורומים של גידול דגים (לא?).

אמנון

[תלמי אברמוביץ]

לאמנון

למען האמת האקוריום פחות מענין אותי מהתופעות הפיזקליות שקשורות בו.
אבל אודה לך אם תרשום פורום של גידול דגים באקוריום.

לפי הבנתי אצלי באקוריום(אין בו חרסים) הטיפול באמוניה נעשה בעזרת בקטריה
שחייה בעיקר בפילטר אויר.
תוצר הפרוק ניטריט גם הוא כמו האמוניה רעיל ביותר והטיפול בו נעשה בעזרת
סוג אחר של בקטריה שמפרק את הניטריט לנאטרט.

הנאטראט רעיל ממידה פחותה בהרבה והחלפה של מיים כמו שאמרת יכולה לפתור את הבעיה
שלו.

הנאטראט יכול להיות מטופל גם על ידי הירקת אבל כניראה שבאקוריום רגיל אין מספיק.

התאורה הפלורצנטית כניראה לא תורמת לפוטו סינטזה עד כמה שזכור לי יש לה רק צבע אחד
או שניים של הספקטרום והיא נמצאת רק לצרכי תאורת נוי.
אני מחפש באיטרנט את הספקטרום של תאורה פלורצנטית ולא מוצא.


לשחר
הקרינה הסולרית מורכבת מאור ניראה וקרינה לא ניראת.
כאשר הקרינה הסולרית פוגעת במשטח היא הופכת לחום ואילו האור הניראה יכול להיות מוחזר.
לכן אני סבור שהספקטרום של
קריה סולרית שונה מאור מאור בצל.
אודה לך אם תוכל להביא את הממצאים של הניסוי שעשית.

בברכת חברים
תלמי אברמוביץ

[השחר העולה]

זה לא בדיוק נכון מה שאמרת.
כל אור בלי יוצא מן הכלל בחלקו מוחזר ובחלקו נבלע.
זה תלוי באיזה משטח הוא פוגע כי מה שאמרת יכול להיות נכון למשטח אחד ולא נכון למשטח אחר.

בדרך כלל פשוט יהיו החזרות שונות לאורכי גל שונים - ואז לדוגמא, פשוט אורך גל נראה יוחזר יותר ואורכי גל קצרים יותר יוחזרו פחות (כלומר אחוזים שונים, אבל בשניהם יש החזרות ובליעות)

[תלמי אברמוביץ]

מה שאתה אומר מסתדר יפה
האולטרה סגול שיש לו אורך גל קצר יותר מהאור הניראה מוחזר פחות
או במלים אחרות נבלע יותר
ולכן בספקטרום של הצל מופיע פחות.
וזה מסתדר טוב עם העובדה שאנחנו לא יכולים להשתזף בצל.


לגבי החזרה בכלל בטבע ואפילו בסביבת בני האדם. רוב המשטחים הטבעים
הם לא חלקים (ורחוקים מאוד ממשטח של מראה או סתם משטח מלוטש) ולכן החזרה שלהם פחותה.


יש לי בעיה עם הקרינה של אינפרא אדומה.
הרי ידוע שזה קרינה שהיא של חום
והאורך גל שלה יותר גדול מהאור הלבן אפילו מהצבע האדום שהוא החלש ביותר.
אז אני לא מבין איך זה שקרינה אינפרא אדומה
ידועה כקרינה של חום ואפילו נמצאת בתנורי הגריל?

[השחר העולה]

זו גם קרינה של בני אדם. אור לבן כולל כל אורכי הגל. כמו רעש של ים - רעש לבן - כולל את כל הספטרום.
אדום זה "הכי חלש" שבני אדם מסוגלים לראות, בתחום כמה מאות ננו מטרים.
המעבר חום, טרנספורט של אנרגיה, מועבר בקרינה. במקרה, תחומי החום המורגשים אינם חמים מספיק כדי לייצר אנרגיות כה גבוהות, רק בכמה מעלות ספורות מעל גוף האדם, הפולט כידוע, אינפרה אדום. אז גם גריל פולט אינפרה אדום.
300 מעלות קלווין עד 400 קלווין מתאים לאינפרה אדום, לפי קשר אנרגיה אורך גל... אלה טמפרטורות נמוכות יחסית ולא מאד אנרגטיות... לא קיימת סתירה כאן. אתה התכוונת למשהו "חם" באופן סובייקטיבי. 20, 30 , 50 קלווין יותר מהחום גוף שלך, באופן אבסולוטי, הם לא תוספת אנרגיה גבוהה.. ולכן לא צריכה להיות סטיה גדולה מהאינפרה אדום.
שחר

[תלמי אברמוביץ]

לא הבנתי

מקור אור אדום אמור לפלוט אנרגיה חזקה יותר מאינפרא אדום.
אז למה אדום לא מרגישים בכלל לאן הלכה האנרגיה לאבוד?
ואילו אינפרא אדום שהוא אמור להיות יותר חלש מהאדום מרגישים כחום?

[גיא יונה]

ובכן אין לי זמן להשתתף בדיון כולו, אך רציתי להוסיף מעט בעניין הספקטרום של הפוטוסינטזה.

ראשית, יש לדעת כי הפוטוסינטזה בצמחים מבוצעת על ידי שני סוגים של פיגמנטים, הקרויים כלורופיל A וכלורופיל B. כל אחד מהפיגמנטים קולט אור בספקטרום שונה במקצת, ושניהם חיוניים לפוטוסינטזה של הצמח.
לכלורופיל A יש שיא ראשי בקליטת האור באיזור 430nm ושיא משני באיזור 680nm.
לכלורופיל B יש שיא ראשי באיזור 480nm ושיא משני באיזור 650nm.
שני הכלורופילים לא קולטים אור כמעט בכלל בתחום התדרים 500-620nm, ולכן לתאורה בתדירות זו אין כל משמעות לגבי הצמח, אך תאורה בכל שאר התחום הנראה היא חיונית לצמח, בעיקר באיזור האור האדום (אם כי תאורה על סגולה תניב תוצאות מצויינות כפי שניתן לראות מהשיאים בקליטת האור).

בברכה,
גיא יונה

[תלמי אברמוביץ]

רוב תודות על תשובתך
ניסיתי לתרגם את תשובתך ובמקום אורכי גל השתמשתי בצבעים
כלרופיל A יש לו שיא באזור הצבע הסגול ושיא משני באזור הצבעים הכתום האדום
כלרופילB יש לו שיא באזור הצבע הסגול כחול ושיא משני באזור הצבע הכתום

שני הכלורופילים לא קולטים בתחום התכלת ירוק צהוב.

ואם אתרגם לאמרה אופרטיבית:

כדאי שתאורה של צמחים תהיה סגול (או סגול כחול)

פחות כדאי אבל יש תוצאות טובות לתאורה בצבע כתום.

לא להשתמש בתאורה בצבעים תכלת ירוק צהוב.


אם תאשר את תשובתי הרי פתרת לי את הבעיה שבתחילת השרשור.

כדרכה של הדרך המדעית כאשר מחפשים תשובה נתקלים בשאלות רבות יותר
תוך כדי חפוש תשובה לבעיה הזאת התעוררה בי השאלה המציקה

ככול שאורך הגל גדול יותר יש לו פחות אנרגיה
כיצד זה שכל הצבעים הניראים שפוגעים בנו אנו לא מרגישים בחום.
כך גם בצבע האדום.
וכאשר פוגעת בנו קרינה אינפרא אדומה שהיא אמורה להיות חלשה יותר אנחנו מרגישים חום.

תודה על אישורך או התיחסותך לתרגום תשובתך לצבעים
ותשובתך בענין חום וקרינה אינפרא אדומה.
תלמי