האמירה כי החשיבה המדעית היא בבסיס החשיבה של האדם, וקיימת משחר המין-האנושי עוד מאז שהפרה-אדם השתמש באבן כדי לפצלח אגוזים - איננה מדוייקת.
לא נכנסתי להיסטוריה של החשיבה המדעית לדעתי החשיבה המדעית היא
חלק מצורת החשיבה של האדם אפשר לראות זאת אפילו במשחקי ילדים
אם נחלק את חשיבתו של האדם לשתי אסכולות עיקריות - חשיבה מדעית (רציונלית) וחשיבה מיסטית,
מסכים בהחלט
נגלה כי ברוב ימי קיומנו, רוב בני האדם השתמשו בחשיבה מיסטית בכדי להסביר תופעות רבות בחייהם, אפילו תופעות פשוטות. כל עוד המדע לא ידע להסביר באופן שכל הדיוט יוכל להבין, מדוע יורד הגשם למשל, ומהיכן באים הברקים, התייחסו לתופעות האלה כאל תופעות מיסטיות, ולא ניסו להסבירן כלל באמצעים מדעיים
חולק עליך בתקופה שלא היה לאדם בסיס נתונים מספיק כדי להסביר מה הוא גשם
נשאר ההסבר המיסטי בלבד החשיבה המדעית היתה קימת בחיי היום יום וגם
בבניה ובפיתוח תשתיות ... כיצד אפשר היה לבנות את הפירמידות ללא חשיבה מדעית
גם אם המשאבים שעמדו להם היו קטנים בהרבה מאלה של ימינו היו להם מתכננים
שלא נופלים מאלה של ימינו.
.למעשה, החשיבה המדעית קיבלה את תנופתה הגדולה רק בשנים האחרונות, והיא עדיין לא נפוצה יותר מהחשיבה המיסטית (לצערי, אני חייב לציין).
חולק עליך לדעתי היחס בין שני צורות החשיבה נשאר קבוע במאות השנים האחרונות
יתכן ויש היום יותר אקדמיות .. אבל לא יותר חשיבה מדעית
סוג החשיבה שהיה לפרה-האדם כאשר הוא פיצלח את האגוז בעזרת האבן, ואח"כ פיצלח את ראש חברו בעזרת גרזן ברזל שלמד להכין, והיום מפצלח לב חברו באמצעות כדור עופרת - היא חשיבה טכנולוגית
הטכנולוגיה לדעתי יכולה להתבסס רק על החשיבה המדעית
מיסטקנים וברברנים יכולים לשגע בני אדם לא את חוקי הטבע
(כן - ההנדסה היא המקצוע השני העתיק ביותר בעולם...). אין בבסיסה כל נסיון להסביר למה דברים הם כיצד שהינם באמצעים רציונלים, אלא רק נסיונות להפיק מהם תועלת לטובתו של המהנדס. לאחר התפתחותה של החשיבה המדעית, הפכו צורות חשיבה אלו דומות מאוד, כיוון שהחשיבה המדעית אפשרה למהנדס לבנות דברים טובים יותר, ולהרוג את חברו בדרכים מוצלחות הרבה יותר!
הם לא דומות הם זהות ההבדל בין מדע לטכנולוגיה הוא רק במטרות
המדע מחפש ידע לשמו הטכנולוגיה רווחת האדם
בבסיס החשיבה המדעית קיימת למשל יכולת ההפרכה ע"י ניסוי - שאינה קיימת כלל בחשיבה המיסטית (ראו קרל ריימונד פופר), שילוב של תיאוריות שונות וויכוחים בין המדענים על מנת ליצור תיאוריות טובות יותר (ראו גיאורג ולהלם פרידריך הגל) והעיקר - הסקת מסקנות על הטבע ע"י ביצוע פעיל של ניסויים, אפילו כאשר נדמה לנו כי התשובה ברורה (ונודה כאן לגלילאו גלילאי, מבשר המחשבה המדעית המודרנית). עד לתקופתו של גלילאי, הויכוח הגדול בין הפילוסופים של המחשבה המדעית, היה האם ניתן להגיע למסקנות לגבי הטבע ע"י צפייה בו בלבד, ע"י מחשבה בלבד, או ע"י שילוב של השניים. מושג הניסוי, שנראה לנו ברור כ"כ היום, לא היה כלל.
מסכים בהחלט